עבודת פרויקט מרחוק לעומת ישיבות צוות פיזיות

(זהו פוסט אורח מאת שותפתנו לשיתוף פעולה Lumiukko)

בעידן הדיגיטלי של היום, שבו עבודה מרחוק היא הנורמה, במיוחד בסביבות פרויקטים, פגישות פיזיות נראות לרוב מיותרות. אבל במיוחד בפרויקטים שמתבצעים בעיקר מרחוק, יש חשיבות מכרעת שצוותים יתכנסו פיזית במרווחי זמן קבועים. למה?

• חיזוק תחושת עבודת הצוות: עבודה מרחוק עלולה להוביל לרוב לתחושת בידוד. ישיבות צוות קבועות עוזרות לשבור את הבידוד הזה ולחזק את תחושת הקהילה. הם מציעים את ההזדמנות לראות ולחוות עמיתים לא רק כשמות על המסך, אלא כאנשים אמיתיים.
• תקשורת אפקטיבית: בעוד שכלי תקשורת דיגיטליים יעילים, ישנם ניואנסים ורגשות מסוימים שעדיף להעביר אותם פנים אל פנים. פגישות פיזיות מאפשרות תקשורת עמוקה וברורה יותר, מה שיכול למנוע אי הבנות.
• חילופי יצירה: מפגשי סיעור מוחות וסדנאות יצירה מרוויחים מאוד מאינטראקציה ישירה. האנרגיה הספונטנית המתעוררת כאשר אנשים עובדים יחד באותו חדר יכולה לעתים קרובות להוביל לרעיונות חדשניים יותר.

מה צריך לתכנן צוות פרויקט לימים כאלה ביחד?

• Lean Coffee: שיטת מפגש מובנית, אך ללא סדר יום, בה המשתתפים מציגים נושאים ומצביעים על סדר ואורך הדיונים. בדיונים פתוחים ופרודוקטיביים, מטפלים תחילה בנושאים הדחופים ביותר.
• סקירות פרויקטים: השתמשו בהזדמנות כדי לסקור את המצב הנוכחי של הפרויקט, לדון באתגרים ולפתח פתרונות יחד.
• הדרכה וסדנאות: נצלו את הזמן להכשרה נוספת. זה יכול להתבצע בצורה של הכשרה פנימית, הרצאות אורח או סדנאות בנושאים רלוונטיים.
• סבבי משוב: אפשר לכל חבר צוות לתת ולקבל משוב. זה מקדם תרבות תקשורת פתוחה ועוזר לזהות בעיות פוטנציאליות מוקדם.
• תכנון עתידי: הסתכלו יחד אל העתיד. אילו מטרות יש לקבוצה? אילו משאבים נדרשים? מהם השלבים הבאים?

לסיכום, למרות שהטכנולוגיה מאפשרת לנו לעבוד מרחוק בצורה יעילה, לפגישות פיזיות עדיין יש ערך לא יסולא בפז. הם לא רק מקדמים דינמיקה צוותית ותקשורת, אלא גם עוזרים לפרויקטים להתבצע בצורה מוצלחת ויעילה יותר.